היא מבוגרת ועייפה ,מתקשרת אלי מוקדם בבוקר, מדברת איתי במבטא רוסי, עם הפסקות גדולות בדיבור.
משתפת אותי שעברה שבץ פעמיים וצד גופה השמאלי משותק חלקית.איני מצליח אפילו להבין כיצד היגיעה אלי.
רוצה להגיע מרחוק, באוטובוס, רכבת ומונית עד אלי לכרכור וכל זאת כשהיא מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי.
אני אומר לה, אפנה אותך למטפלת באזור מגורייך, היא מתעקשת להגיע אלי.
ואז אני קולט לפתע שאני מנסה להפטר ממנה, אין לי סבלנות אליה ולפתע,
אני מזהה דפוס עתיק ועוצמתי בתוכי,דפוס שלא רוצה לראות עוני ומחלות,
תמיד נמנע משכונות מצוקה, מחפש יופי ושלמות בכל דבר,בורח לטבע,
מעדיף שיבואו רק אנשים בריאים ומאוזנים, יקבלו "חניכה, הפעלה עוצמתית של הדי אנ אי, חיבור לעצמי העליון וימשיכו הלאה בדרכם.
אני מחליט לעבור דרך הדפוס הזה, להתבונן עליו, להרגיש אותו, אני אומר לה, בואי.
למחרת היא נכנסת למרחב, אישה בת 70 ומיד היא מזהה את הגיאומטריות המקודשות שתלויות בסלון,
היא אומרת לי, ווואאוו פרח החיים, עבדנו איתו במצריים העתיקה וקובית מטטרון מכילה בתוכה את כל הגיאומטריה המקודשת.
אני קולט שמתחת לחזות המשותקת והזקנה, מסתתרת מאסטרית, מבינה ברב ממדיות וזוכרת חיים קודמים של שמאנית בעלת עוצמה רוחנית.
בקליניקה לוקח לה חצי שעה להסביר בעברית עילגת מה עבר עליה בשנים האחרונות.
אני אומר לעצמי, שחרר רעיונות וציפיות וזמנים, הייה בהכלה ואהבה מלאים.
אנחנו מזהים יחדיו את הדפוס שזימן את השיתוק, סיפור אישי מילדותה בסיביר.
אני מכוון אותה אייך לרפא את המקום הזה, את הילדה בתוכה שנפגעה מאוד, התכווצה ושכחה לאהוב את עצמה, כל כך הרבה שנים.
ואז אני מרגיש נוכחות עוצמתית ויפיפיה לידי, ישות אור המשתתפת ותומכת בריפוי, אני שואל את הנוכחות, מי את?
והיא אומרת אני אתה, חלק ממך.
אני שואל את הנוכחות ואפוא היית עד היום?
והיא עונה, חיכיתי לרגע שאוכל לחזור אליך, ההסכמה שלך להפתח למקום חדש,
לחוות עוד חלק של עצמך, שהוא חמלה ואהבה, אפשרה לי לחזור הביתה אליך.
לפתע, הנוכחות צוללת לתוכי, אני חווה אור זהוב יפיפה ממלא אותי ונטמע בכל תא בגופי,מרגיש התעצמות והתרחבות. ושפע אהבה,
כבר בסוף הסשן, הדיבור של האישה משתפר, אני אומר לה, את לא משלמת, קבלתי מתנה ענקית היום דרכך.
היא מתעקשת לשלם, אני לא מסכנה, היא אומרת, מחבקת אותי והולכת.
מרגיש שנשלח אלי מלאך שעטה על עצמו בגדי אנוש, כדי להעניק לי את המתנה הזו.